מרחב חדש לטיפול - קורס מעשי למטפלים

שיעור 10 – קלפים: "פעם אחת..."
🃏 תרגיל סיפור קצר בהשראת קלפים – לחקור דימויים פנימיים, לעבד תכנים רגשיים ולעודד תקווה
🎭 תיאור מקרה קצר (Vignette)
נעמי (שם בדוי), בת 27, הגיעה לטיפול לאחר פרידה כואבת מקשר ארוך. היא תיארה את עצמה כ״כבויה״ ואמרה שקשה לה להרגיש תקווה. במהלך המפגש השתמשנו בקלפי Echo.
במהלך הסבב הראשון, היא שלפה קלף עם ציור של דמות קטנה המסתתרת מאחורי אבן גדולה. היא עצמה לקחה נשימה עמוקה ואמרה:

"פעם אחת הייתה ילדה שמצאה סלע גדול להתחבא מאחוריו, כי פחדה שהעולם יכאיב לה שוב."

כעבור כמה סבבים, כשהוזמנה לדמיין סוף אחר, לקחה רגע שקט ואז חייכה מעט ואמרה:

"פעם אחת הילדה גילתה שמאחורי הסלע פורח גן של פרחים צבעוניים, והיא החליטה לקטוף זר ולשים אותו בשיער."

בסיום, שיתפה שהופתעה מעצמה — ״לא חשבתי שאמצא שם משהו יפה...״

עוגן תאורטי
שימוש בדימוי וסיפור בטיפול — מודל גמישות קוגניטיבית ורגשית
התרגיל נשען על מספר עקרונות תאורטיים:

הרחקה (Distancing) — שימוש בדימוי ובסיפור מאפשר למטופל לעבד תכנים קשים בצורה עקיפה, מבלי להיות מוצף ישירות (Levine, 2010; Landy, 1993).

גמישות מחשבתית (Cognitive Flexibility) — תרגול יצירת סופים שונים, במיוחד חיוביים או מלאי תקווה, מאפשר לאמן את היכולת להסתכל על מצבים בדרכים חדשות ולתרגל תסריטים חלופיים, שהם מרכיב חשוב בהתמודדות עם חרדה ודיכאון (Beck, 1976; ACT - Hayes et al., 1999).

עיבוד רגשי בטוח (Safe Emotional Processing) — קלפים עם דימויים אסתטיים ורכים יוצרים 'מרחב ביניים' (transitional space לפי Winnicott) שמאפשר גישה לתכנים רגשיים עמוקים תוך תחושת ביטחון.

מודלים מדרמה תרפיה ופסיכודרמה — כמו ה־Role Method של Landy (1993) או טכניקות של Storytelling ו־Future Projection בפסיכודרמה (Moreno), המעודדים חקירה של תפקידים ותסריטים עתידיים.


🎯 מתי משתמשים?
כשרוצים לפתוח את הדמיון ולעבוד עם תכנים פנימיים בצורה עקיפה ולא שיפוטית.

כשמרגישים שהמטופל "תקוע", מתקשה לדבר על עצמו או נמנע מלהביע רגשות.

ככלי עדין לעבד טראומות — המאפשר למטופל להביא פחדים ודימויים בצורה סיפורית, בלי לדבר ישירות על החוויה שלו.

📝 איך עושים את זה?
1️⃣ בחירת קלפים
הנח על השולחן (או החזק ביד) חבילת קלפים עם דימויים חזקים — כמו הקלפים עם האיש והפרפר או הבובה על החוטים.

כל אחד בתורו שולף קלף — בלי לחשוב יותר מדי.

2️⃣ התחלת סיפור קצר
מי ששלף אומר מיד:

"פעם אחת..."
ומשלים משפט או שניים שמתארים משהו שקורה בהשראת הקלף.

לדוגמה:

"פעם אחת איש קיבל במתנה פרפר ולא ידע אם לשחרר אותו או לשמור קרוב ללב."

או:



"פעם אחת הייתה בובה שרצתה להשתחרר מהחוטים שלה, אבל פחדה ליפול."

3️⃣ תורות מתחלפים
אחר כך השני (המטפל או המטופל) שולף קלף ואומר גם הוא משפט או שניים בסגנון "פעם אחת...".

ממשיכים כמה סבבים.

4️⃣ הזמנה לסוף טוב
לאחר כמה קלפים אפשר לומר:

"רוצה הפעם לקחת רגע לחשוב על סוף אחר, אולי טוב יותר או מלא תקווה — גם אם לא ריאלי?
לדוגמה:
'פעם אחת האיש הצליח להשתחרר מהחוטים ורקד חופשי על הדשא'."

כך מאמנים את הדמיון גם למצוא דרכי כוח ותקווה, למרות הדימויים הקשים.

⚠️ מה עושים אם עולה הצפה?
תרגיל עם קלפים חזקים יכול לעורר זיכרונות או רגשות טראומטיים.
במקרה כזה:

עצור מיד את התרגיל ברכות.

הזמן את המטופל לתרגל את מה שלמדתם בשיעור 5:

"מציאת מקום בטוח"
לדוגמה:
"בוא נעצור רגע. אולי נחזור לדמיין את המקום הבטוח שלך, עם הצבעים, הקולות והתחושות שמרגיעים אותך."

כשהוא מרגיש שוב יציב, אפשר לשאול אם ירצה להמשיך או לסיים להיום.

🌱 רפלקציה
כשהתרגיל מגיע לסיום, הזמן שיחה על החוויה:

"איך היה לדבר על קלפים כאלה? מה זה העלה בך?"

"מה הרגשת כשדמיינת סוף אחר?"

"יש משהו מזה שהיה דומה או שונה למה שאתה חווה בחיים?"

✨ סיכום
זהו תרגיל שמאפשר להעלות תכנים פנימיים (כולל פחדים, תקוות, כעסים) בצורה עקיפה ובטוחה, דרך דימוי וסיפור.

הוא עוזר למטופל לתרגל גמישות מחשבתית, לעבד גם תכנים לא פשוטים — ועדיין למצוא בהם אפשרות לתנועה קדימה.

✅ טיפ קטן למטפלים:
אפשר לסיים את המפגש בבחירת קלף אחרון ולהזמין כל אחד לומר עליו משפט עוצמה, כמו:

"פעם אחת מישהו מצא את הכוח שלו מחדש."

זה יוצר חוויה מסכמת שמחזיקה את המטופל גם בין הפגישות.