למשווה הזה יש שתי כניסות המסומנות ב +, -
(פלוס, מינוס) ויציאה אחת. לכל כניסה ניתן להכניס מתח ישר. כאשר המתח בהדק הכניסה + (פלוס) גדול מהמתח בהדק
הכניסה –
(מינוס), יציאת המשווה תהיה במצב הנקרא אחד לוגי (‘1’). כאשר המתח בהדק הכניסה + (פלוס) קטן מהמתח בהדק הכניסה – (מינוס), יציאת המשווה תהיה במצב הנקרא אפס לוגי (‘0’).
כאשר יציאת המשווה במצב אחד לוגי (‘1’), המתח ביציאת המשווה שווה למתח ההזנה של המשווה מספק המתח הראשי
(כפי שכבר למדתם בשיעור הראשון – מושגי יסוד באלקטרוניקה) .
למשל, נניח שמתח ההזנה הראשי למשווה הוא 9V מסוללה. כאשר יציאת המשווה היא ‘1’, המתח ביציאה יהיה 9V
וכאשר יציאת המשווה היא ‘0’,
המתח ביציאת המשווה יהיה 0V.
עד כאן הסבר עקרוני ופשוט לפעולת משווה. מה עוד צריך כדי להבין כיצד
עובד 555? צריך להכיר מהו רכיב זיכרון.
ישנם מספר רב של סוגי רכיבי זיכרון. הרכיב הבסיסי ביותר נקרא דלגלג.
אנחנו נלמד כעת עבור אתגר 555 על דלגלג מסוג SR (Set, Reset).
זכרון מסוג דלגלג SRהדלגלג הוא רכיב דיגיטאלי וכפי שכבר למדתם על רכיבים דיגיטאלים
הכניסות והיציאות של הדלגלג יכולות להיות בשני מצבים: אפס לוגי (‘0’), אחד לוגי (‘1’).
הסימול של דלגלג מסוג SR נראה כך:

מה הכוונה בכך שהרכיב הזה הוא רכיב זיכרון? הכוונה היא שהוא זוכר את
המצב האחרון בו הוא נמצא (מצב היציאה) גם אם מצב הכניסות ישתנה.
נסתכל על מספר מצבי כניסות וכך נבין הכל:
כניסת Set
נמצאת במצב ‘1’
וכניסה Reset
נמצאת במצב ‘0’:
במצב זה היציאה שווה ל ‘1’
אם נשנה כעת את כניסת Set ל ‘0’
(כלומר שתי הכניסות ב ‘0’),
היציאה לא תשנה ותישאר במצב ‘1’,
כלומר, הרכיב זוכר את המצב הקודם בו הוא היה (רכיב זיכרון... אמרנו כבר).
כעת אם נרצה לזכור את המצב ‘0’ במקום המצב ‘1’
נצטרך לשנות את כניסת Set
ל ‘0’
וכניסת Reset
ל ‘1’.
הרכיב ישנה את יציאתו ל ‘0’.
אם נשנה כעת את כניסת Reset ל ‘0’
(שתי הכניסות ב ‘0’),
היציאה לא תשתנה ותישאר במצב ‘0’,
כלומר, הרכיב זוכר את המצב הקודם בו הוא היה.
לסיכום:
כניסת Set
ב ‘1’
וכניסה Reset
ב ‘0’
: יציאת הרכיב ב ‘1’.
כניסה Set
ב ‘0’
וכניסה Reset
ב ‘1’
: יציאת הרכיב ב ‘0’.
שתי הכניסות ב ‘0’
: הרכיב זוכר את המצב הקודם ויציאתו אינה משתנה.
שתי הכניסות ב ‘1’
: זהו מצב אסור לשימוש ברכיב מסוג זה.
מחלק מתחמחלק מתח הוא מעגל המורכב מנגדים וספק מתח. מחלק המתח עובד בדיוק כפי שהוא
נשמע: הוא מחלק את המתח בין הנגדים. נסתכל על מחלק מתח של שני נגדים:

בעזרת
חוק אוהם ניתן לחשב את הזרם שיזרום במעגל, זרם זה הוא הזרם שיזרום במעגל החשמלי
מההדק החיובי של הספק אל הרכיב ובחזרה אל ההדק השלילי של הספק.
סך כל
ההתנגדות היא סכום התנגדויות הנגדים, כלומר 10KΩ.
הזרם הוא:

כעת נחשב את המתח על כל אחד מהנגדים בנפרד:
מתח על הנגד התחתון הוא מכפלת הזרם בהתנגדות: 4.5V (חשבו בעצמכם).
המתח על הנגד העליון הוא מכפלת הזרם בהתנגדות. מכיוון שהזרם דרך שני
הנגדים שווה וההתנגדות שלהם שווה, גם במקרה זה המתח על הנגד יהיה 4.5V.
שימו לב למה שקרה: מתח הסוללה התחלק שווה בשווה בין שני הנגדים (4.5
+ 4.5 = 9) מכיוון ששני הנגדים
שווים בערכם.
עכשיו נסתכל על דוגמה של מעגל עם שלושה נגדים:
בעזרת
חוק אוהם ניתן לחשב את הזרם שיזרום במעגל, זרם זה הוא הזרם שיזרום במעגל החשמלי
מההדק החיובי של הספק אל הרכיב ובחזרה אל ההדק השלילי של הספק.
סך כל
ההתנגדות היא סכום התנגדויות הנגדים, כלומר 15KΩ.
הזרם הוא:
כעת נחשב את המתח על כל אחד מהנגדים בנפרד:
מתח על הנגד התחתון הוא מכפלת הזרם בהתנגדות: 3V (חשבו בעצמכם).
המתח על הנגד העליון הוא מכפלת הזרם בהתנגדות. מכיוון שהזרם דרך שני
הנגדים שווה וההתנגדות שלהם שווה, גם במקרה זה המתח על הנגד יהיה 3V.
נחשו מה המתח על הנגד האמצעי? נכון, גם הוא 3V.
שימו לב למה שקרה: מתח הסוללה התחלק שווה בשווה בין שלושת הנגדים (3
+ 3 + 3 = 9) מכיוון ששלושת הנגדים
שווים בערכם.
אז מדוע קוראים לרכיב 555 בשם 555? רמז:
זה קשור לתרגיל האחרון שעשינו.