שלום אורח
יציאה

ספר ליקוט דיגיטלי

אוכל סביב סביב

אוכל סביב-סביב

אנשים פוסעים בחורש לאורך השביל המסומן. הם משוחחים על ענייני יומם: על ילדים,
חברים ומשפחה, על מכוניות, על חיתולים, על הופעות. אולי השיחה מרתקת ומפתיעה. אולי
היא משעממת. מה שבטוח, היא אינה קשורה לדבר הגדול שקורה סביבם. ולא רק דבריהם
אינם קשורים; הם עצמם אינם קשורים. מיליוני אורגניזמים פועלים, צומחים וחיים סביבם,
במרחק נגיעה ממש, והם אינם יודעים זאת. הם חולפים בתוך עולם שונה, מורכב ומרתק,
אבל משהו חוצץ בינו ובינם – הם נושאים איתם את עולמם שלהם כבועה.
אין פלא. קשה לראות את כל היופי שמסביב כאשר אין מכירים אותו. ב"שירת העשבים" כתב
רבי נחמן מברסלב: "דע לך שלכל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת משלו... כמה יפה, כמה
יפה ונאה כששומעים את השירה שלהם". ובכן, האם אנו עוצרים כדי לשמוע את "השירה
שלהם"? כאשר אנחנו נקלעים לסביבה כזו, חדשה, כדאי לפעמים לעצור יחד, כל המשפחה,
ולהקשיב בדממה במשך חמש דקות. משפחות שעושות זאת מגלות כי כל שקט הוא מעט
שונה. הן מגלות גם שאחרי דקה של שקט נפתח בפניהן עולם שלם של צלילים שלא שמעו
ולא נתנו עליהם את הדעת, אף שהם היו שם כל הזמן.
"כמה יפה ונאה כששומעים את השירה שלהם" – אבל אפילו אנשים שרוצים להקשיב לא
תמיד יודעים איך. ובאמת, איך? איך לא עוברים ליד, במנותק, אלא לומדים להכיר, לראות
ולהרגיש?
אולי הסוד טמון בחיבור שבין ה"שירה שלהם" ל"שירה שלנו". אולי אחת הדרכים המעניינות
להכיר היא דרך המפגש המעשי, דרך השימוש שלנו בצמחים. לכך מיועד המדריך שלפניכם.
בספרו "אנשי היער" מספר האנתרופולוג הבריטי קולין טורנבול על ניסוי מעניין, שבמסגרתו
הגיע בן שבט שלא יצא מעודו מעומק הג'ונגל אל העיר הגדולה. המפגש, מספר טורנבול, היה
מכביד ומציף במידה בלתי אפשרית. תארו לעצמכם מה זה לראות בפעם הראשונה מכוניות,
כבישים – ויותר מארבעים איש. איך אפשר לעכל את כל זה בכלים שנוצרו כולם עבור חיים
בעולם אחר לגמרי?
ועכשיו בואו נמשיך עם בן השבט ההמום לניסוי מחשבתי קל. נזמין אותו הביתה, לנוח קצת
מעומס החוויות הקשות לעיכול. נראה שהוא ישמח אם נעזוב אותו לנפשו לזמן מה: היה לו
יום קשה. נשאיר אותו, נאמר, לחשוב על כל העניין לבדו במטבח. "אם מתחשק לך לאכול
משהו", נגיד לו כמארחים טובים, "תרגיש חופשי!".
עכשיו נצא מן החדר ונחזור כעבור שעתיים. האם נתפלא לגלות שאורחנו האומלל עדיין רעב
למרות המקרר עמוס המזון שאירח לו לחברה? איזה חוסר נימוס משווע מצדנו. מזל שמדובר
רק בניסוי מחשבתי עם בן שבט מחשבתי ומקרר מחשבתי!
מה קרה לאורח המסכן? הוא שהה בחדר מלא מזון, אבל כלל לא ידע את זה. הוא לא היה
מסוגל להעלות על דעתו שהקובייה הסגורה שבתוך החדר היתה חדר קטן נוסף, קר להפליא
ומלא מזון.
אך האם אנחנו כה שונים ממנו? לא כל-כך. האמת היא שמצבנו חמור פי כמה. למעשה,
רובכם נמצאים במצבו של אותו אורח בדיוני כמעט מדי יום: אתם מוקפים מזון ואינכם יודעים
זאת. אדם שהולך לאיבוד בחורש יוכל למות ברעב אף שהוא מוקף מזון מכל עבר. קשה
לו אפילו להעלות על הדעת שכמעט כל מה שבטווח ראייתו ניתן למאכל. הסביבה הבלתי
מוכרת אינה זרה ומאיימת, אלא שופעת כל טוב. היא שופעת טעמים, ריחות ואפשרויות.
הביטו מבעד לחלון וחפשו שדה פתוח או גינה ריקה. כמה מזון יש שם? הרבה מאוד, רק
שרובנו לא יודעים כיצד לפתוח את התיבה המשונה )והפתוחה( הזאת. הכול שוקק חיים
ומלא אפשרויות, אך רוב האנשים אינם מודעים לשפע החיים הזה.
הספר שלפניכם מבקש להקים עבורכם גשר אל העולם העשיר הזה ולהפוך אתכם מתיירים
זרים לבני בית. ואיזו דרך טובה לכך יותר מן הליקוט?
הליקוט אינו רק תחביב קולינרי. הוא אינו רשימה של צמחים אכילים או של מסלולי טיול. הוא
דרך להכיר את הסובב אותנו ולהבין את העולם טוב יותר באמצעות החיבור האולטימטיבי –
כלומר, באמצעות כך שנכניס אותו לתוכנו פשוטו כמשמעו.
היכרות עם כללי הליקוט ועם הצמחים השונים מסייעת לנו להבין בצורה שונה וחדשה את
פעילותם של הצמחים, את הקשרים ביניהם, את החושים שלנו ואת הנוף שאנחנו רואים. כמה
יפה לראות ילדים לומדים ליקוט – ולראות כיצד הדרך שבה הם מסתכלים על שדה או על
חורשה משתנה פתאום, ולתמיד. מבטם כבר אינו רחוק. מעכשיו, זהו מבט של קרבה. מבט
של בני-בית.
כדי לאפשר לכל אדם גישה לעולם הלקטות, כתבנו את הספר לא כ"אנציקלופדיה ליקוטית",
אלא כצוהר לעולם. במקום לארגן אותו לפי מפתח בוטני של משפחות וסדרות הצמחים,
ביקשנו שיהיה נגיש ושימושי ככל האפשר. הוא נפתח בהסבר של עקרונות הליקוט ושל
חשיבותו – ועקרונות אלה חשובים בעינינו יותר מכל הפרטים הטכניים שיופיעו מאוחר יותר.
בהמשך נציג כמה צמחים מרכזיים לליקוט. בחרנו להתייחס בהרחבה בעיקר לצמחים
הנפוצים בנוף הישראלי, מוכרים לקוראים ומספקים שפע של אנרגיה. אחריהם נציג בקצרה
צמחים רבים נוספים, שיחולקו לקבוצות (פירות, קטניות, צמחי מים, קוצים וצמחי הגינה).
הספר אינו עיוני ואינו אמור לשמש לקריאה רציפה. להפך: נשמח אם תקראו את המבוא
במלואו, אך לאחר מכן אתם מוזמנים לדלג הלאה כאוות נפשכם. כך יוכל הספר לשמש
מדריך שימושי וללוות אתכם בשדה, בגן ובחורשה. הוא כולל מתכונים המתאימים לבישול
בשטח, הפעלות לילדים, סיפורים ופרטים פיקנטיים, וגם מעט רקע היסטורי ותרבותי. כל זאת
כדי להעשיר את חוויית הליקוט ולרמוז על העושר והאושר הצפונים בה.