כבר תהינו מדוע בן של שבט ציידים-לקטים – כמו כל אבותינו עד לפני כמה אלפי שנים –
יישאר רעב בחדר מלא מזון ששמור בתוך מקרר. הסיבה היא שהמקרר זר לו בתכלית. הוא
אינו מבין אותו, ולכן אינו מעלה על דעתו מה תכליתו.
אך האם אנחנו מבינים את סביבת חייו של בן השבט ההוא, ובעצם, את העולם הגדוש כל
טוב הסובב אותנו בכל רגע? כדי להתחיל להתוודע אליו, מוטב להתחיל בבסיס. ואין בסיסי
יותר מאשר "חוק זרימת האנרגיה". וכדי להבין את חוק זרימת האנרגיה, ראשית יש לספר את
סיפורו של זרע יחיד.
חוק זרימת האנרגיה הוא הכוח המניע את גלגל החיים. הוא החוק המסדיר את חייהם של
כל הצמחים וכל בעלי-החיים. יש הטוענים כי אבותינו הציידים-לקטים סברו כי הוא היסוד
לסיפור העולם כולו. ובכל זאת, כדי להבין את חוק זרימת האנרגיה אין צורך להבין את העולם
כולו – מספיק להתבונן בזרע קטן אחד שנח באדמה, צפון בשינה עמוקה ומחכה בשקט
לטיפות הגשם.
הטיפות הראשונות נספגות באדמת הקיץ היבשה ומגיעות גם אל הזרע הישן. כמו תינוק
המתעורר בבוקר, הזרע מתמתח. הקליפה הקשה מתרככת ומתרחבת. החומר הדחוס נעשה
לרקמת חיים מזינה, המאפשרת לזרוע קטנה של שורשון ראשון לבקוע מתוך הזרע, שהפך
לנבט. השורשון הראשון זה עתה הופיע וכבר הוא מתחיל לספוג מן האדמה את כל הטוב
שסביבו. הוא סופג מים ומינרלים, ומשתמש בהם למטרה אחת ויחידה: לייצר את הפאנלים
הסולאריים העתיקים והמשוכללים בעולם. אלה הם העלים הדקים העולים מן הנבט ומסייעים
לו להפוך את אנרגיית השמש לגלוקוז, שהוא מטבע האנרגיה של החיים כולם.
האנרגיה החדשה שאוצרים הפסיגים, הם העלים הראשונים והרכים, זורמת מטה.
היא מזינה את השורשון הקטן, החותר עכשיו אנה ואנה אל תוך האדמה, וסופח ממנה עוד
ועוד חומרי הזנה ומים. האנרגיה שמספקים הפאנלים הסולאריים הרכים חוברת אל המים
והמינרלים העולים כעת מהשורשון, ויחד הם מאפשרים את פריחתה של שושנת העלים
שתבצבץ מן הנבט הקטן. שושנת העלים הזו היא המפעל הביוטכנולוגי המשוכלל ביותר
בעולם. זה המפעל שבו מיוצרים ומורכבים אנזימים הפועלים בתיאום מופתי. שומנים שונים
ומורכבים מסודרים בו בצורות רבות ומיוחדות. סוכרים פשוטים נעשים בו לסוכרים מורכבים,
ואילו סוכרים מורכבים אחרים מתפרקים לסוכרים פשוטים מהם. תהליכים עדינים, ובהם
מאות ואלפי שלבים, מתרחשים בתיאום ובאיזון, ללא רעש או פסולת, וכל זאת בתוך שושנת
עלים צנועה שזה עתה בקעה מן הקרקע. מפעל שלם המייצר את אבני הבניין הדרושות
לשלב הבא.
אתם פוגשים את המבנה המורכב להדהים הזה בכל פעם שאתם קונים חסה בסופר או
כרוב אצל הירקן. אתם פוגשים בו בכל פעם שאתם חותכים עלי סלרי או קוצצים פטרוזיליה.
החסה שאתם מחזיקים בידיכם היא עצמה שושנת עלים של הצמח שעלתה ופרחה מתוך
זרע קטן. וכל העבודה הקשה, כל המפעל המורכב, לשם מה? לשם מה דרושות כל-כך
הרבה אבני בניין? לשם מה נדרשת כל-כך הרבה אנרגיה? כל זה דרוש בשביל גבעול אחד
העולה ומטפס. גבעול בודד המתנשא מתוך שושנת העלים. הגבעול נושא גם עלים נוספים,
אבל מעל הכול הוא נושא עליו את תמצית קיומו של הזרע הקטן שליווינו מאז שנימנם בתוך
האדמה: על ראשו הוא נושא בגאון את הפרחים.
הפרחים הם איברי המין של הצמח, והם נגלים אט-אט בתצוגה של צבע וניחוח. הם מחכים,
בולטים מעל כל העלים האחרים, לבואו של חרק שיטעם מן הצוף וישא את גרגירי האבקה
– וכאשר ביצית וזרע ייפגשו, יבשיל בינות לעלים הירוקים זרע חדש נוסף. הוא לא יתפתח
לבדו. סביבו תתרקם רקמה דחוסה של חומר מזין. את הרקמה הזו אנחנו מכנים בשם "פרי".
ומנין יבוא החומר המזין? ובכן, כדי ליצור את הזרע ואת הרקמה המזינה שסביבו נדרשים
מיטב החומרים של הצמח, והם יגיעו מן הצמח כולו: העלים יתקשו ויצטמקו כדי שחלק מן
החומר שבהם יעלה בגבעול אל הזרע, השורשים יתרמו את תמציתם (גם היא תעשה את
דרכה במעלה הגבעול), ואילו הגבעול עצמו ייעשה קשה ודל יותר, כי חלק ממנו יעלה אל
הזרע גם הוא.
תחילת הקיץ. עונת הפריחה כבר תמה. הצמח הולך ומתייבש והפרי הולך ומתמלא. וכאשר
הצמח יהיה יבש כמעט לחלוטין, והפרי יבשיל כמעט לחלוטין, הזרעים יתפזרו.
זרע יחיד ישכב באדמה וימתין לטיפות הגשם הראשונות.
מחזור חיים חדש החל.
סיפורו של הזרע הבודד הוא סיפורם של הצמחים כולם: יש עצים החיים מאות שנים, אך
גם הם חווים בכל שנה את גלגול ההבשלה והקמילה, ממש כמו העשב הבודד. יש צמחים
הגדלים על סלעים וכאלה הגדלים בחולות, יש המאובקים ברוח ויש הנעזרים בחרקים, אך
גלגל החיים משותף לכולם – והוא גם המפתח להבנת העקרונות הבסיסיים של הלקטות.
בכל תקופה ותקופה במשך השנה, הצמח מנתב את אנרגיית הצמיחה שלו לחלקים אחרים
בו. בכל תקופה בשנה, אם כך, חלקים אחרים בצמח הם שיהיו הטובים ביותר לליקוט
ולמאכל. בתחילת הסתיו והחורף, עם הגשמים הראשונים, האדמה מתמלאת נבטים; זו
התקופה לאסוף את הנבטים והנבטוטים המלאים אנרגיה וחומרים מזינים. כאשר יתחזקו
הגשמים ילבלבו שושנות העלים, וצמחים רב-שנתיים ילבלבו בעלים חדשים; זו העונה ליהנות
מן העלים הטריים והרעננים. עם סוף החורף יתפתחו הגבעולים, שיהיו רכים ומלאי חיים.
עם סוף החורף ובתחילת האביב, כשהאדמה עודנה לחה, תפרח שפעת הפרחים בשפע
של צבעים, אך גם בשפע של טעמים. בסוף האביב ובתחילת הקיץ יבשילו הפירות בטעמים
חדשים ומעניינים. בימי הקיץ החמים, כמה מן הפירות יהיו עדיין זמינים, בעיקר ליד מקורות
המים; זה יהיה הזמן המתאים ללקט את צמחי המים הטריים ולאכול את הפירות שנותרו. ואז,
בבוא הסתיו והגשמים הראשונים, מחזור חדש של חיים יתחיל ואיתו מחזור חדש של ליקוט.
זהו כמובן תיאור כללי, ויש לו הרבה יוצאים מן הכלל (יש עצים רבים שפירותיהם מבשילים
בחורף ובסתיו, לדוגמה(, אבל די בו בכך כדי להבין את מחזור החיים של הלקטות.
פעולת הליקוט היא לפיכך אוצר בלום של טעמים וריחות המחוברים למחזור חייו של הצמח.
כאשר אנו מלקטים, אנו חווים את מחזור חייו של הטבע בכל חושינו. כל עונה עשירה במזון
מגוון ואיכותי, ובכל עונה יש ללקט את הצמחים המתאימים לה ואת חלקי הצמח המתאימים
לה – הכול לפי מחזור החיים של הצמח. זו תמציתו של חוק זרימת האנרגיה.