ספר ליקוט דיגיטלי

עץ האורן: נתינה שאין לה קץ

האורן: נתינה שאין לה קץ

בסוף הפרק יש פירוט על דרכי ליקוט, מתכון ויצירה

הרבה דברים שליליים נאמרו על האורן. ייתכן שמדובר בצמח המושמץ ביותר בארץ. אמרו

עליו שהוא יוצר שריפות. אמרו שהעלים הנושרים ממנו הופכים את הקרקע לחומצית ומונעים

נביטה של צמחים אחרים. היו שהגדילו לעשות והשתמשו בביטוי "מדבר אורן" כדי לתאר את

השממה שנוצרת ביער האורנים – שממה שרק אורנים נובטים בה.

למעשה מדובר בסיפורים חסרי בסיס. לא זו בלבד שהאורן אינו מפריע לסביבתו, אלא להפך.

הוא יכול לשגשג באזורים חשופים שלעצים אחרים קשה לגדול בהם, הוא מיטיב לגדול גם

בקרקע דלה, ועם צמיחתו הוא מטיל צל המאפשר גם לצמחים אחרים לנבוט. אפילו העלים

הנושרים ממנו מתפרקים והופכים לחומר מזין, המעודד את צמיחתם של מינים אחרים.

השותלים שביקשו לנטוע יערות בארץ-ישראל נתקלו במקומות רבים בסלע חשוף – תוצאה

של מאות שנות רעיית צאן, שיצרו שממה שהאדמה נסחפה ממנה אט-אט. שכבת האדמה

החדשה במקומות כאלה נוצרה בזכותו של האורן, וביערות האורן בצפון גדלים מאות מינים

של צמחים, כולל אלות, חרובים, אלונים וקטלבים. כל אלה משגשגים בצלו של האורן ובזכותו.

האורן גם אי נו יוצר שריפות. ככלל, אין בארץ שריפות טבעיות. השריפות כולן הן מעשה ידי

אדם, בין אם ברשלנות ובין אם בזדון. למעשה, הודות לצמיחתו המהירה, לאורן יש תפקיד

חשוב בהתחדשות היער לאחר שריפות.

האורן הוא אחד הצמחים החשובים והמועילים ביותר גם עבור המלקטים. הוא לא מספק רק

מזון בדמות שפע של צנוברים – אותם זרעים עתירי אנרגיה וחומרים מזינים המסתתרים בתוך

האצטרובלים – אלא מתאים מאוד גם להדלקת מדורות. הוא גם אחד הצמחים השימושיים

ביותר להקמת מחסות טבעיים.

בארץ קיימים שלושה מינים עיקריים של אורן: אורן ירושלים, אורן קנרי ואורן הצנובר (קיים

גם אורן קפריסאי, אך היות שלצורך הליקוט הוא זהה לאורן ירושלים, לצרכינו כאן נתייחס

אליהם כאל מין אחד). אורן ירושלים הוא הנפוץ ביותר. אצטרובליו קטנים מאשר אלה של

שני האורנים האחרים, וכיאה לירושלמי, חזותו פרועה מעט. בניגוד אליו, אורן הצנובר והאורן

הקנרי נראים מסודרים יותר כאשר מתבוננים בהם מרחוק: לאורן הצנובר צורה כדורית, ואילו

לאורן הקנרי צורה חרוטית והוא עשוי להזכיר מעין ברוש גדול ורחב.

עם זאת, הדרך הפשוטה ביותר להבדיל בין שלושת מיני האורנים היא בלי ספק האצטרובל,

כלומר, הפרי שבו מצויים הצנוברים. אצטרובל אורן ירושלים קטן משני אחיו: אורכו כשמונה עד

עשרה סנטימטרים, ורוחב ארבעה עד חמישה סנטימטרים. לשם השוואה, אורך האצטרובלים

של אורן הצנובר הוא כ 13- סנטימטרים ורוחבם עד 13 סנטימטרים. גודל האצטרובלים של

האורן הקנרי דומה למדי, אך צורתם שונה: כמו העץ, הם חרוטיים. אורכם כ 16- סנטימטרים

ורוחבם 11 – 13 סנטימטרים.

חשוב להבחין בין סוגי האורנים, שכן אופן הליקוט מהם שונה.

יער אורנים ומתחתיו חורש ים תיכוני מתפתח.
למעשה עצי החורש הים תיכוני מותאמים לצמיחה מתחת לעצים אחרים. ראו כאן בתמונה את החורש הסבוך שצומח מתחת ליער אורנים, כולל עצי אלון, אלה ואחרים.

כיצד נלקט

את אצטרובליו של אורן הצנובר נלקט בסוף האביב ובתחילת הקיץ, בחודשים מאי–אוגוסט.

גלי החום המכים אז באדמה גורמים לפתיחת האצטרובלים, ורוב הצנוברים נופלים אל

הקרקע. אז אפשר פשוט ללקט אותם מן האדמה. אפשר גם להרים את האצטרובלים ולנער

אותם כדי להפיל מהם צנוברים נוספים. בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו מרקיבים הצנוברים

שעל הקרקע. רבים מהם כבר נאכלו בידי חרקים, מכרסמים, חזירים וחיות אחרות. אך אל

דאגה! האורן שמר לנו מנה גדושה של צנוברים נוספים בתוך האצטרובלים שעל העץ. אפשר

לטפס בזהירות רבה על הענפים, ולרוב נמצא בקצותיהם קבוצות אצטרובלים. כעת אפשר

לאסוף את אלה מהם הפתוחים למחצה, ולהכות או לנער אותם כדי לשחרר את הצנוברים.

את הצנוברים שנאספו יש לקלף. כדי לעשות זאת, פשוט הניחו את הצנובר על אבן וחבטו

קלות במקל באזור הרחב. אז תיסדק הקליפה הקשה, ותוכלו להסיר אותה בקלות ולאכול

את הצנובר. אחרי כמה עשרות צנוברים תגלו שהפכתם למומחים לקילוף צנוברים. מעתה

ואילך תוכלו לעשות זאת במהירות ובקלות, כמו פיצוח גרעינים.

הצנוברים של אורן ירושלים קטנים יותר ומוחבאים טוב יותר. עבורם יש לאסוף דווקא את

האצטרובלים הסגורים והחומים (כמו פירות אחרים רבים, אצטרובל שעדיין לא הבשיל הוא

בצבע ירוק).

יש כמה שיטות להגיע אל הצנוברים שבתוך האצטרובל הסגור. אפשר להניח אותו על סלע

ולחבוט בו באמצעות אבן גדולה, אך אחת השיטות החביבות עלינו היא להעמיד אותו על אבן

(החלק הרחב כלפי מטה והקודקוד הצר כלפי מעלה) ולפצל אותו לשניים לאורכו באמצעות

סכין חדה. שיטה זו דורשת כוח פיזי וזהירות רבה, אך לאחר מעט תרגול היא מהירה ויעילה.

גם את הצנוברים של אורן ירושלים יש לקלף, אך במקרה זה הקליפה דקה יותר, ולכן פעולת

הקילוף מורכבת יותר. אחת הדרכים הנוחות ביותר לבצע אותה היא באמצעות השיניים. ניתן

ללעוס חופן צנוברים, ולהמשיך עד שסיימנו לבלוע את התכולה ובפה נותרות רק הקליפות.

את אלה אפשר פשוט לירוק. אם הקליפה קשה מדי ללעיסה (במקרה כזה ייתכן שמדובר

באורן קפריסאי, שמלקטים כאמור באופן דומה), ניתן לסדוק אותה תחילה באבן ורק לאחר

מכן ללעוס. הטוב ביותר הוא לפתוח את האצטרובל לתוך קערה ולאסוף ממנו את כל

הצנוברים – כפית עד שתי כפיות צנובר מכל אצטרובל.

דרך אחרת לפתוח את האצטרובלים הסגורים היא באמצעות חימום. ניתן להשאיר אותם

בשמש למשך יום או יומיים, ליד השמשה של אוטו סגור, או להניח אותם בתנור שחומם

ל 50- – 100 מעלות לכמה שעות. לחלופין אפשר להעמיד אותם עם הקדקוד כלפי מעלה על

אדמה חמה של מדורה לאחר שפינינו את הגחלים.

את אצטרובלי האורן הקנרי נאסוף כמו את אצטרובלי אורן הצנובר, אף שזה עלול להיות

מעט קשה יותר: לרוב נמצא אותם בקצות הענפים. חשוב להקפיד לבחור רק אצטרובלים

סגורים לגמרי, שכן אחרת נוטים הצנוברים להתקלקל. זהו האורן הקשה ביותר לליקוט, אך

ללא ספק גם הטעים ביותר. גם כדי לפתוח את האצטרובלים האלה אפשר להציב אותם על

קרקע שלפני רגע בערה עליה מדורה

פתיחת אצטרובלים של אורן ירושלים על אדמה חמה ליד המדורה. את האצטרובל מניחים על הבסיס, כדי שהצנוברים לא ייפלו. יתכן שיהיה צורך לסובב מעט מידי פעם את האצטרובל כדי שכל פעם צד אחר שלו יפנה אל החום וייפתח

בכל סוגי האורן ניתן ללקט גם את האבקה, שמבשילה בסוף החורף ובתחילת האביב (מרץ-

מאי). ניתן לאכול אותה כמות שהיא, אך טעמה תפל מעט; יש הנוהגים להוסיף אותה לקמח

או לתבשילים אחרים כדי להעשיר אותם בקלוריות ובמרכיבים תזונתיים.

הדרך הקלה לאיסוף אבקת אורנים היא לאסוף את האצטרובלים הזכריים (ראו באיור

המצורף) ולנער אותם בכוח לתוך קערה. בעונה המתאימה יהיה קל לאסוף כמות יפה של

אבקה, אך אם איחרנו מעט וחלק ניכר מן האבקה כבר עף ברוח, נצטרך להתאמץ מעט יותר.

במקרה כזה נקטוף מה שיותר פרחים זכריים ונפורר אותם בקערה. כך נקבל תערובת של

אבקת אורנים ושל פרחי האורן (הנראים כמו קשקשים חומים). אפשר לאכול גם אותה כמות

שהיא, אך ניתן גם להשתמש במסננת כדי להפריד בינה לבין קשקשי הפרחים.

אורן קפריסאי. האצטרובל יושב על הענף ללא עוקץ. ולכן האצטרובל ניצב לענף ואפילו מעט נוטה החוצה

אורן ירושלים. האצטרובל בעל עוקץ ונוטה פנימה לכיוון גזע העץ.

אורן ירושלים
בהגדלת התמונה תוכלו לזהות את הזווית שבין האצטרובלים לעץ.
ליקוט אצטרובלים ועצים צעירים: אצטרובלי אורן ירושלים אינם נופלים לאדמה אלא נשארים על העץ במשך שנים. לכן כדי ללקט אותם נצטרך לקוטפם מהעץ.
לשם כך נחפש עצים צעירים, שיש להם ענפים שאפשר להגיע אליהם.
טיפ לחיפוש פטריות מסוג אורנייה.
האורנייה אוהבת לגדול ליד עצי אורן. אם רוצים למצוא הרבה אורניות כדאי לחפש אזור שיש בו הרבה אורנים צעירים. שם יהיו יותר אורניות.

אורן ירושלים
שימו לב לבלוריתו המתנפנפת של העץ, בניגוד למיני האורן האחרים, המסודרים יותר.
עץ בוגר. אצטרובלי אורן ירושלים אינם נופלים לאחר הבשלתם. ולמה שייפלו? מבחינה אבולוציונית אין בכך צורך. שכן האצטרובלים נפתחים וכל הצנוברים המצוידים בכנף מתעופפים בעצמם בעזרת כוח המשיכה של כדור הארץ ובעזרת הרוח. על עצים זקנים אפשר לראות אלפי אצטרובלים שנשארו במשך עשרות שנים.

אורן קנרי.
אצטרובל סגור ואצטרובל פתוח.